כל אחד מיוחד – האומנם?
וגם: למה חשוב כל כך להכיר את התאוריה הווארד גרדנר ומה ניתן ללמוד ממנה?
חז"ל אמרו: "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות" – אין ספק, כבר בתקופת חז"ל הכירו בכך שכל אדם הוא עולם ומלואו. עולם מרתק ומופלא בעל תכונות המייחדות רק אותו.
כל אחד מאיתנו נולד עם סט כלים שונה וחוזקות המייחדות רק אותו. ככל שנגלה ונטפח חוזקות אלו, נתקדם לכיוון חיים עשירים ומספקים תוך מימוש מלוא הפוטנציאל הגלום בנו.
השלב הראשון בתהליך, הוא ההתבוננות פנימה, בתוך עצמנו. עליו נרחיב היום.
ניתן לעשות זאת בקלות: ללכת למקום שקט ורגוע, מקום שפותח לנו את הלב, לשבת בדממה עם דף ועט בלבד, ופשוט לכתוב את החוזקות שלנו, מה אנו אוהבים לעשות, במה אנו טובים, הרשימה שנכין תעניק לנו כיוון כללי לאן לפנות בשלב זה בחיים (כל דבר הוא נכון תמיד לרגע זה, כי אנו משתנים תמיד ומה שנכון עכשיו לא בהכרח יהיה נכון גם בהמשך.
האופי, הרצון, הכוח, נסיבות החיים, המצב הכלכלי, הכל תמיד משתנה ובהתאם לכך גם אנחנו) – ההיכרות והפתיחות שלנו עם עצמנו קריטית לתהליך זיהוי החוזקות שלנו.
הווארד גרדנר, פסיכולוג התפתחותי, הגה תאוריה מעניינת ובעלת השלכות רבות לכל מי שמעוניין להכיר את עצמו ואת חוזקותיו טוב יותר, ופיתח את תאוריית האינטליגנציות המרובות.
התאוריה טוענת כי אינטליגנציה היא לא דבר אחיד: או שיש לנו אין שאין לנו. אינטליגנציה מחולקת למספר סוגים – יתכן ויהיה אדם אינטליגנט מאוד בנושא אחד אך חלש מאוד בנושא אחר.
מדובר על תאוריה פורצת דרך, משום שעד לאותו זמן, היה מקובל להגדיר אינטליגנציה כמשהו שאו יש או אין לנו. או שאתה מוצלח או לא. שחור או לבן. ואילו היום, אנו מבינים שלכל אחד מאיתנו יש תמהיל חוזקות המיוחד רק לו!
אין זה מונע מאיש להשתפר גם בתחומים שהוא נולד פחות חזק בהם מטבעו, אך הזרקור בתאוריה מופנה דווקא לחוזקות שעל כל אחד ואחד לשים לב שקיימות בו ודווקא אותן לטפח ולהעצים.
גרדנר בעצם מחלק את החוזקות האנושיות למגוון אינטליגנציות שונות (מתוך ויקיפדיה):
- אינטליגנציה לשונית (מילולית): היכולת להבין מילים ומשפטים, היכולת להשתמש במילים בצורה אפקטיבית בין בעל-פה ובין בכתב, רגישות לדקויות של משמעות, לצלילים של מילים ולרבדים של שפה. מודעות לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, כושר הסבר, יכולת כתיבה, חשיבה הגיונית – מילולית. יכולת זו כוללת ביאור, רטוריקה, עיסוק במבטא-שפה. דוגמה בולטת לכך היא ת"ס אליוט אשר חיבר תוך שלושה ימים שלוש מהדורות עיתון מלאות הכוללות שירים, סיפורים, רכילות והומור, כל זה כאשר היה בן עשר בלבד.
- אינטליגנציה לוגית–מתמטית: היכולת להבין מערכות פורמליות ומופשטות, היכולת להבין סמלים, להציבם בשרשראות ולהפעיל עליהם פעולות חשיבה שונות, היכולת לזהות תבניות כמותיות. יכולת לחשב, להסיק, לאתר מבנים לוגיים, לפתור בעיות במהירות. יכולת להשתמש במספרים בצורה אפקטיבית או לחשוב בצורה הגיונית ומסודרת. דוגמה בולטת לכך היא אלברט איינשטיין.
- אינטליגנציה מרחבית: היכולת לתפוס את העולם החזותי-מרחבי בצורה מדויקת. היכולת לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, היכולת להבין מפות ורישומים גאומטריים, והיכולת להעריך אסתטיקה חזותית. אינטליגנציה זו כוללת את היכולת למקם אובייקטים במרחב, לדמיין ולייצג בצורה גרפית רעיונות חזותיים או מרחביים, לנווט ולהתמצא במרחב. אינטליגנציה זו כרוכה ברגישות לצבע, לקו, למתאר, לצורה, לחלל וליחסים ביניהם. דוגמה בולטת לכך היא פבלו פיקאסו.
- אינטליגנציה מוזיקלית: היכולת לזהות רכיבי יסוד במוזיקה וצורות מוזיקליות, לעבדן ולהוציאן אל הפועל. היכולת להבין מסרים שמועברים באמצעות הרכיבים האלה והיכולת לחבר מסרים שמועברים באמצעותם. אינטליגנציה זו כוללת רגשות למגוון של טונים, למקצב ולצורות הבעה מוזיקליות שונות. דוגמה בולטת לכך היא יהודי מנוחין שגילה רגישות למוזיקה וכבר בגיל עשר הופיע ברחבי העולם.
- אינטליגנציה גופנית-תנועתית: היכולת לשלוט בתנועות הגוף כולו בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים, רעיונות ורגשות ועל מנת לבצע פעולות שונות. היכולת לטפל בעצמים במיומנות וביעילות. תבונת כפיים ביצירת תוצרים או בעיבודם. יכולת זו כוללת שליטה בגוף ובאבריו, רגישות לשפת הגוף וטיפול מיומן בחפצים בעזרת אברי הגוף. דוגמה בולטת לכך היא מרתה גרהם אחת מחלוצות המחול המודרני, החלה ללמוד ריקוד בגיל מאוחר והפכה לאחת המובילות בתחום.
- אינטליגנציה תוך אישית: היכרות עם היבטים פנימיים של האישיות, היכולת לזהות ולאבחן את המצב הפנימי ושימוש בו לצורך הנחיית התנהגות, מודעות עצמית גבוהה, מודעות להלכי רוח פנימיים, כוונות, מניעים, מזגים ומשאלות, משמעת עצמית, הבנה עצמית והערכה עצמית, כמו גם ידיעת היכולות החזקות והחלשות. היכולת להבין את הסיבות והמניעים להתנהגות העצמי. דוגמה: זיגמונד פרויד.
- אינטליגנציה בין אישית : יכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו. אפשר לכנות אותה גם "אינטליגנציה חברתית" וגם אינטליגנציה רגשית. יכולת זו היא מה שאנו מכנים רגישות לזולת. דוגמה בולטת לכך היא מהטמה גנדי.
- אינטליגנציה נטורליסטית: יכולת התמודדות עם איתני הטבע ותופעות הטבע, יכולת לקרוא את הסביבה הטבעית ולהתנהל על פיה. יכולת זו בולטת אצל שבטים החיים בסביבה טבעית.
חשוב להבין – לכולנו יש מכל האינטליגנציות הנ"ל גם יחד. אך התמהיל שונה בין אדם לחברו.
לתגלית זו ישנה חשיבות רבה גם בנושא החינוך של ילדינו – משום שהחינוך כיום מודד את התלמידים על פי סט כלים מאוד ספציפי: ציוני מבחנים במקצועות מקובלים כמו מתמטיקה, פיזיקה, לשון, אנגלית.. ועל פיהם מקובל להגדיר אינטליגנציה. אך אין זה מדויק כלל משום שתיכן שילד המוגדר על פי אבחונים אלו כלא אינטליגנט, יתגלה כזוהר במיוחד בתחומים אחרים וכפי שענינו רואות מידי יום ביומו על ילדים שבבית הספר לא כל כך הלך להם ובסוף גדלו להיות מוכשרים מאוד בשלל תחומים.
סיכום
לסיכום ניתן לומר כי היכרות עם עצמנו בכלל ועם החוזקות שלנו בפרט, יחד עם ההבנה שלכל אחד מאיתנו יש תמהיל יחודי ומקורי – יכולה לחולל פלאים בתפיסתנו את עצמנו וכן להיות בעלת השפעה רבה על מגוון כיוונים בחיים.המאמר נכתב ע"י מכללת מימד – בית ספר מקצועי להעצמה והתפתחות אישית.
