הטיה קוגניטיבית היא דפוס שיטתי של בני אדם לבצע שגיאות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט.
חשוב לדעת כי הטיה קוגניטיבית היא מצב נורמלי לחלוטין, שלא כמו עיוותי חשיבה.
בעצם, מדובר על פרצות בחומת החשיבה שלנו, דרכן אנו יכולים להיות מושפעים בקלות ע"י כל מיני מניפולציות. ברוב המקרים, כדי לנסות לנטרל את השפעתן, מספיק להיות מודעים אליהן.
כיום, ידועות עשרות הטיות קוגניטיביות.
מדובר על תחום רחב הכולל הטיות משלל תחומים. מה שמעלה את השאלה – עד כמה אנו באמת מחליטים את מה שאנו חושבים שאנו מחליטים? עד כמה אנו באמת שולטים בחיינו?
ספר מומלץ לקריאה בהקשר הזה – "לחשוב לאט לחשוב מהר". הספר נכתב ע"י דניאל כהנמן (זוכה פרס נובל) ועמוס טברסקי.
מומלץ לכל מי שמעוניין לשדרג את ההבנה שלו בנפש האדם.
את הנושא הזה נכון להסביר בעיקר ע"י דוגמאות.
נסביר על הטיה אחת מיני רבות:
הטיית הישרדות
כאשר אנו עורכים ניסוי במסגרתו אנו לוקחים קבוצת משתתפים ומחילים עליהם הליך כלשהו, כדי לקבל בסוף הניסוי מדגם מדויק, עלינו לבחון כיצד ההליך השפיע על כל משתתפי הניסוי ולא רק על אלו שסיימו את הניסוי בהצלחה. אם נתחשב רק באלו ששרדו וסיימו את הניסוי, ולא באלו שלא שרדו, אזי המדגם לא יהיה מדויק. משום שלא הכללנו את כל מי שהשתתף, אלא רק את מי ששרד.
מדובר על נושא מבלבל, להלן כמה דוגמאות:
דוגמא 1
ברפואה, מחקר העוקב אחר חולי לב הנוטלים תרופה מסוימת עשוי להראות שהתרופה מובילה לשיפור במצב הבריאותי של החולים – אם מתעלמים מקבוצת החולים שמתו תוך כדי נטילת התרופה. כדי לתקן את ההטיה אין לדגום את החולים רק בסיום המחקר, אלא להביט באוכלוסיית שנוטלים את התרופה כולה, ולהכניס לנתונים גם את אלו שנפטרו במהלך הניסוי.
דוגמא 2
במהלך מלחמת העולם השנייה נעשה שימוש בהטיית הישרדות על ידי הסטטיסטיקאי היהודי אברהם ולד כאשר בחישוביו ניתח כיצד למזער אובדן מטוסים מאש האויב. חוקרים ממרכז המחקר של הצי ערכו מחקר כיצד למזער את הנזק הנגרם למטוסים ששבו ממשימות והציעו להוסיף מיגון לאזורים שבהם נצפו מספר הפגיעות הרב ביותר. ולד הבחין כי המחקר התבסס רק על מטוסים ששבו ממשימות, ומפציצים שהופלו לא נכללו בהערכה. החורים במטוסים שחזרו ייצגו לפיכך אזורים שבהם המפציץ יכול להיפגע ועדיין לשוב בבטחה. ולד הציע שמטוסים ימוגנו באזורים שבהם לא נפגעו המטוסים שחזרו, שכן דווקא אם אזורים אלו נפגעו הם עשויים לגרום לנפילת המטוס. כי עובדה שכל מטוס שנפגע שאזורים אלו לא חזר כלל. עבודתו של ולד הייתה בעלת השפעה רבה בתחום החדש באותו הזמן של חקר ביצועים.
האזורים שנפגעו במטוסים ששבו ממשימות מראים היכן מטוס עשוי להיפגע ועדיין לשוב בבטחה. מטוסים שנפגעים באזורים אחרים לא שורדים. (התרשים מציג נתונים להמחשה בלבד).
כפי שציינו, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הטיה היא בעיקר להיות מודעים אליה ולהבין מתי היא מתרחשת בזמן אמת.
בהמשך נפרט על הטיות נוספות, אך עד אז..
מעוניינים ללמוד עוד על המוח האנושי?
הגעתם למקום הנכון. השאירו פרטים והרשמו לקורס ה-NLP הקרוב – אנו מבטיחים חוויה בלתי נשכחת
